דנייאל פרק יב, פסוק ב
וְרַבִּים, מִיְּשֵׁנֵי אַדְמַת-עָפָר יָקִיצוּ; אֵלֶּה לְחַיֵּי עוֹלָם, וְאֵלֶּה לַחֲרָפוֹת לְדִרְאוֹן עוֹלָם. {ס}
רש"י
ורבים מישני אדמת עפר יקיצו
- יחיו המתים
מצודת דוד
ורבים
- על כי לא יעמדו בתחיה כ"א מהישרים לזה אמר ורבים ולא כולם
מישני וגו' יקיצו
- הרבה מן המתים יעמדו בתחיה ובדרך שאלה אמר לשון שינה והקצה
אלה
- מהם יקיצו לחיי עולם ר"ל לחיות חיי נעימים עד עולם והם הצדיקים שבהם
ואלה
- ומהם יקיצו לסבול חרפה ובזיון מתמיד עד עולם והם הרשעים שבהם
מצודת ציון
אדמת עפר
- כפל המלה בשמות נרדפים וכן והצפיר והשעיר (לעיל ח)
לדראון
- ענין בזיון וכן והיו דראון לכל בשר (ישעיהו סו)