דנייאל פרק ז, פסוק כה

וּמִלִּין, לְצַד עליא (עִלָּאָה) יְמַלִּל, וּלְקַדִּישֵׁי עֶלְיוֹנִין, יְבַלֵּא; וְיִסְבַּר, לְהַשְׁנָיָה זִמְנִין וְדָת, וְיִתְיַהֲבוּן בִּידֵהּ, עַד-עִדָּן וְעִדָּנִין וּפְלַג עִדָּן. 

• רש"י
  • לצד עלאה - כלפי מעלה
  • ולקדישי עליונין יבלא - ולישראל יטריח ויציק
  • ויסבר להשניא זמנין ודת - ידמה בלבו להעבירם על כל מועדיהם ודתיהם
  • עד עידן ועידנין ופלג עידן - קץ סתום הוא זה כאשר נאמר לדנייאל סתום הדברים וחתום ודרשוהו הראשונים איש לפי דעתו וכלו הקצים ויש לנו לפותרו עוד כאשר ראיתי כתוב בשם רב סעדיה הם אלף וג' מאות ול"ה שנים האמור בסוף הספר אשרי המחכה וגו' ופי' המועד עד עת שני עתים וחצי עת ואמר שהעתים הם ד' מאות ופ' שמיום צאתם ממצרים עד שנבנה הבית, וד' מאות ועשר ימי מקדש ראשון הרי תת"ץ ועוד חצי העת הזה תמ"ה הרי אל"ף של"ה את אלה חשוב מעת הוסר התמיד עד שוב זבח התמיד אל מקומו והוא הוסר שש שנים לפני החורבן ויש קצת ראיה בספר זה, ועוד יש מביאין ראיה לחשבון זה הסתר אסתיר פני הסתר אסתיר בגי' אלף ושל"ה
  
  
• מצודת דוד
  • ומלין - והוא ידבר דברי חרוף מול העליון ואת ישראל קדושי עליונים ישחית כי רוב בני הגולה המה במלכות ישמעאל
  • ויסבר - ויחשב לשנות מישראל זמן המועדים ומשפט התורה ויהיו מסורים בידו עד עת וחוזר ומפרש כמה היא העת ואמר שהעת יהיה עדן ועדנין ופלג עדן ור"ל שתי שנים וחצי שנה יהיו מסורים בידו
  
  
• מצודת ציון
  • יבלא - מלשון בליה והפסד
  • ויסבר - ענין מחשבה ובדרז"ל סברוהו רבנן
  • עדן - כן התרגום של עת ושל שנה