דנייאל פרק ב, פסוק כח
בְּרַם אִיתַי אֱלָהּ בִּשְׁמַיָּא, גָּלֵא רָזִין, וְהוֹדַע לְמַלְכָּא נְבוּכַדְנֶצַּר, מָה דִּי לֶהֱוֵא בְּאַחֲרִית יוֹמַיָּא; חֶלְמָךְ וְחֶזְוֵי רֵאשָׁךְ עַל-מִשְׁכְּבָךְ, דְּנָה הוּא. {פ}
רש"י
ברם איתי וגו' והודע למלכא וגו'
- הוא גילה לי רז זה ועל ידו הודיע למלך עיקר חלומו בעתידות
חלמך וחזוי ראשך על משכבך
- אשר על משכבך זהו
מצודת דוד
ברם
- אבל יש אלוה בשמים המגלה סודות והוא הודיע למלך מה אשר יהיה בסוף הימים וכאומר האלוה אשר הודיע לך הוא גלה לי הסוד הזה
וחזוי ראשך
- מה שראית בראשך לא במוחש ובעין כי אם בכח המדמה אשר בראש והוא החלום וכפל הדבר בשמות נרדפים וכן אדמת עפר (לקמן יב)
על משכבך
- בהיותך על משכבך נרדם וישן
דנה הוא
- זאת הוא