משלי פרק כב, פסוק ד

  עֵקֶב עֲנָוָה, יִרְאַת יְהוָה;    עֹשֶׁר וְכָבוֹד וְחַיִּים.

• רש"י
  • עקב ענוה - בשביל הענוה יראת ה' באה, ד"א ענוה עיקר והיראה טפילה ועקב לה מדרס לרגליה
  
  
• מצודת דוד
  • עקב - סוף הענוה היא יראת ה' ר"ל הענוה תסבב היראה כי כשיכיר בשפלות עצמו יגדיל רוממות המקום ותבוא בלבו יראת הרוממות וימצא עושר וכבוד וחיים
  
  
• מצודת ציון
  • עקב - ענינו סוף ואחרית ע"ש שהעקב הוא סוף הרגל