יחזקאל פרק מז, פסוק יב
וְעַל-הַנַּחַל יַעֲלֶה עַל-שְׂפָתוֹ מִזֶּה וּמִזֶּה כָּל-עֵץ-מַאֲכָל לֹא-יִבּוֹל עָלֵהוּ וְלֹא-יִתֹּם פִּרְיוֹ, לָחֳדָשָׁיו יְבַכֵּר--כִּי מֵימָיו, מִן-הַמִּקְדָּשׁ הֵמָּה יוֹצְאִים; והיו (וְהָיָה) פִרְיוֹ לְמַאֲכָל, וְעָלֵהוּ לִתְרוּפָה. {פ}
רש"י
לחדשיו יבכר
- מדי חדש בחדש יבשל פירותיו
לתרופה
- פירשו רבותינו ז"ל להתיר פה אלמים ופה עקרות ומשמעו ל' רפואה כמו (ירמיהו י) וירפאו את שבר עמי על נקלה וכן חברו מנחם
מצודת דוד
והיה פריו
- פרי כ"א יהיה ערב וטוב למאכל והעלין יהיו מסוגלים לרפאות בהם כל חלי ומכה
כי מימיו
- כי המים המשקים את כ"א מהם יוצאים המה מן המקדש ולכך יהיה בהם הפלא הזה
לא יבול וגו'
- לא יכמשו העלין ולא יכלו הפרי כי כשיתלשו הפירות שנתבשלו מיד יגדלו תמורתן חדשים וז"ש
לחדשיו יבכר
- ר"ל בכל חדש יבשל פירות חדשים
כל עץ מאכל
- ר"ל מגדל פירות הראויים לאכילה
מצודת ציון
יבול
- ענין כמישה כמו ועלהו לא יבול (תהלים א')
יתום
- ענין כליון והשלמה כמו תם הכסף (בראשית מז)
יבכר
- כן יקרא בשול הפירות כמו בכורי ענבים (במדבר יג)
לתרופה
- מלשון רפואה