ישעיהו פרק סא, פסוק א
רוּחַ אֲדֹנָי יְהוִה, עָלָי--יַעַן מָשַׁח יְהוָה אֹתִי לְבַשֵּׂר עֲנָוִים, שְׁלָחַנִי לַחֲבֹשׁ לְנִשְׁבְּרֵי-לֵב, לִקְרֹא לִשְׁבוּיִם דְּרוֹר, וְלַאֲסוּרִים פְּקַח-קוֹחַ.
רש"י
יען משח
- אין משיחה זו אלא ל' שררה וגדולה
לקרוא לשבויים דרור
- כלומר לבשר להם בשורת הגאולה
פקח קוח
- פקח את מלקוחם ושבים והתירם
מצודת דוד
לקרוא
- לנבואת על שבויי ישראל שיצאו לחפשי
ולאסורים
- לנבאות על האסורים בגולה שיפתח מאסרם וילקחו מן הגלות
יען
- בעבור כי ה' משח אותי לבשר את הענוים ושלחני לעשות תחבושת לנשברי לב ר"ל לנבאות נחמה להמצטערים על איחור הגאולה
רוח וגו'
- רוח נבואה מה' היתה עלי ר"ל כל התנחומין שאני אומר לא מלבי המה כי אם בדבר ה'
מצודת ציון
יען
- בעבור
משח
- ענין גדולה וכן למשיחו לכורש (לעיל מה)
לחבוש
- ענין כריכת המטלית על השבר כמו ולנשברת לא חבשתם (יחזקאל לד)
דרור
- חפשי וחירות כמו וקראתם דרור (ויקרא כה)
פקח
- ענין פתיחה כמו פקוח אזנים (לעיל מח)
קוח
- מלשון לקיחה