ישעיהו פרק נד, פסוק טו

הֵן גּוֹר יָגוּר אֶפֶס, מֵאוֹתִי--מִי-גָר אִתָּךְ, עָלַיִךְ יִפּוֹל. 

• רש"י
  • הן גור יגור אפס מאותי - הן ירא יירא ויגור מגזרת רעו' אותו שאין אני עמו הוא שעיר
  • מי גר אתך - מי אשר נאסף עליך למלחמה, או מי גר מי שנתגרה בך, ורבותינו פירשוהו בגרים לומר שאין מקבלים גרים לימות משיחנו ואף בפשוטו של מקרא יתכן מי שנעשו גרים אתך בעניותך עליך יפול בעשירותך כמו על פני כל אחיו נפל (בראשית כה)
  
  
• מצודת דוד
  • מי גר אתך - מי שהיה לו תגר ומריבה עמך הוא יפול אליך לשכון עמך להיות סר למשמעתך
  • הן גור יגור - באמת יחת ויפחד מי שהוא נעדר ונפרד ומרוחק ממני
  
  
• מצודת ציון
  • גור יגור - ענין פחד כמו לא תגורו (דברים א)
  • אפס - ענין ההעדר כמו באפס עצים (משלי כו)
  • מאותי - ממני
  • גר - ענין מריבה כמו אל תתגרו בם (דברים ב)
  • אתך - עמך
  • עליך - כמו אליך
  • יפול - ענין נטיה והשכנה וכן אל הכשדים אתה נופל (ירמיהו לז)