ישעיהו פרק נג, פסוק ב
וַיַּעַל כַּיּוֹנֵק לְפָנָיו, וְכַשֹּׁרֶשׁ מֵאֶרֶץ צִיָּה--לֹא-תֹאַר לוֹ, וְלֹא הָדָר; וְנִרְאֵהוּ וְלֹא-מַרְאֶה, וְנֶחְמְדֵהוּ.
- רש"י
- ויעל כיונק לפניו - העם הזה לפני בא לו הגדולה הזאת עם שפל היה מאד ועלה מאליו כיונק מיונקת האילנות
- וכשורש - עלה מארץ ציה
- לא תאר - היה לו מתחלה ולא הדר
- ונראהו ולא מראה ונחמדהו - וכשראינוהו מתחלה באין מראה היאך נחמדהו, ונחמדהו תמוה הוא
- מצודת דוד
- ונראהו ולא מראה - וכאשר הסתכלנו בו לא מצאנו בו מראה מפואר שנחמדהו על ידו ר"ל לא מצאנו בו לא גבורה ולא אמצות הלב לחמדו בעבורה ולזה היינו מתעבים אותו
- לא תואר לו ולא הדר - ר"ל ההשפעה לא היתה שלימה ומהודרת כשורש היוצא מארץ ציה שאין לו לא תואר ולא הדר
- וכשורש מארץ ציה - ר"ל מעט ההשפעה שהיה לו מעצמו כלה ואבד במעט זמן כשורש היוצא מארץ ציה ושממה מבלי לחלוחית מים שחיש מהר ימולל ויבש
- ויעל כיונק לפניו - לפני בא לו הגדולה ההוא עלה כענף היוצא מן האילן שאין לו יניקה מן הקרקע אלא מן האילן רצה לומר לא היה לו השפעה אחרת
- מצודת ציון
- כיונק - ענף רך היוצא מהאילן כמו ראש יונקותיו (יחזקאל יז)
- ציה - שממה ויבשה
- הדר - ענין יופי
- ונחמדהו - הוי"ו היא במקום שי"ן וכן ויקחו לי תרומה (שמות כה)ור"ל שיקחו לי תרומה
