ישעיהו פרק נב, פסוק יד

כַּאֲשֶׁר שָׁמְמוּ עָלֶיךָ רַבִּים, כֵּן-מִשְׁחַת מֵאִישׁ מַרְאֵהוּ; וְתֹאֲרוֹ, מִבְּנֵי אָדָם. 

• רש"י
  • כאשר שממו - כאשר תמהו עליהם עמים רבים בראותם שפלותם ואמרו זה אל זה כמה משחת מאיש מראהו (של ישראל) ראו מה תארם חשוך משאר בני אדם כן כאשר אנחנו רואים בעינינו
  
  
• מצודת דוד
  • כאשר שממו - כפי שיעור מרבית התמהון אשר תמהו רבים על שפלותם באמרם הן אמת נשחת מראהו ממראה איש ותארו משונה מתואר בן אדם ר"ל אין בו לא ממשלה ולא גבורה ולא אמצות הלב
  
  
• מצודת ציון
  • שממו - ענין תמיהה כמו פנו אלי והשמו (איוב כא)
  • כן - ענינו כמו אמת כמו כן בנות צלפחד דוברות (במדבר כז)
  • מראהו - הוא זיו קלסתר פנים בלובן ובהירות
  • ותארו - הוא צורת הפרצוף