ישעיהו פרק נא, פסוק ט
עוּרִי עוּרִי לִבְשִׁי-עֹז, זְרוֹעַ יְהוָה--עוּרִי כִּימֵי קֶדֶם, דֹּרוֹת עוֹלָמִים; הֲלוֹא אַתְּ-הִיא הַמַּחְצֶבֶת רַהַב, מְחוֹלֶלֶת תַּנִּין.
רש"י
עורי עורי
- תפילת הנביא היא
רהב
- מצרים שכתוב בה רהב הם (שבת לעיל ל)
מחוללת
- לשון הרג חלל
תנין
- פרעה
מצודת דוד
מחוללת תנין
- אשר הרעידה את פרעה
המחצבת רהב
- אשר חצבת את מצרים כחוצב באבנים ר"ל שהכה בם מכה רבה
עורי עורי
- הנביא התפלל ואמר עורי וגו' וחוזר ומפרש זרוע ה' עורי כבימי קדם וגו' ר"ל הראה כח זרועך כמו בימי קדם ומימות עולם
מצודת ציון
עורי
- מלשון התעוררות והכפל לחזק
המחצבת
- זה הלשון יאמר על הכורת אבנים וכן וגם יקב חצב בו (לעיל ה)
רהב
- כן יקרא מצרים כמ"ש לכן קראתי לזאת רהב (לעיל ל)
מחוללת
- מלשון חיל וחלחלה
תענין
- כן יקרא פרעה מלך מצרים כמ"ש התנין הגדול (יחזקאל כט)