במדבר פרק כב, פסוק לה
וַיֹּאמֶר מַלְאַךְ יְהוָה אֶל-בִּלְעָם, לֵךְ עִם-הָאֲנָשִׁים, וְאֶפֶס אֶת-הַדָּבָר אֲשֶׁר-אֲדַבֵּר אֵלֶיךָ, אֹתוֹ תְדַבֵּר; וַיֵּלֶךְ בִּלְעָם, עִם-שָׂרֵי בָלָק.
- רש"י
- לך עם האנשים - , (במ"ר) בדרך שאדם רוצה לילך בה מוליכין אותו
- ואפס - על כרחך את הדבר אשר אדבר וגו' לך עם האנשים, כי חלקך עמהם וסופך להאבד מן העולם
- עם שרי בלק - שמח לקללם כמותם
- רמב"ן
- לך עם האנשים ואפס וגו' - יתכן שיאמר לך עם האנשים ואפס את הדבר אשר אדבר אליך אותו תדבר ותודיע אותם זה. או טעמו, כי אחרי אשר התודה אם רע בעיניך אשובה לי (פסוק לד), אמר לו לך עמהם כי מחלתי על חטאתך, ובלבד שתזכור אזהרתי אשר הזהרתיך:
והוצרך לומר לו כן, שלא יחשוב שיאמר לו לך עמהם לעשות מה שבקשו ממך. גם יתכן, שהיה חפץ ההולך לקלל את העם, ולא היה חפצו לברכם בשום פנים, ולכן יזהירנו האלהים בכל עת שידבר עמו. ומפני זה הודיע בלעם לבלק בתחלת דברו עמו (פסוק לח) הנה באתי אליך, כי בביאה בלבד הורשיתי, אבל בענין העם, היכול אוכל דבר מאומה כרצונך, הדבר אשר ישים אלהים בפי אותו אדבר, בין קללה בין ברכה, ראה אם תחפוץ שאדבר בענינם, ואם לא תחפוץ בכך אשובה לי מעתה
- לך עם האנשים ואפס וגו' - יתכן שיאמר לך עם האנשים ואפס את הדבר אשר אדבר אליך אותו תדבר ותודיע אותם זה. או טעמו, כי אחרי אשר התודה אם רע בעיניך אשובה לי (פסוק לד), אמר לו לך עמהם כי מחלתי על חטאתך, ובלבד שתזכור אזהרתי אשר הזהרתיך:
