במדבר פרק ג, פסוק מה

קַח אֶת-הַלְוִיִּם, תַּחַת כָּל-בְּכוֹר בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל, וְאֶת-בֶּהֱמַת הַלְוִיִּם, תַּחַת בְּהֶמְתָּם; וְהָיוּ-לִי הַלְוִיִּם, אֲנִי יְהוָה. 

• רש"י
  • ואת בהמת הלוים וגו' - לא פדו בהמות הלוים את בכורי בהמה טהורה של ישראל אלא את פטרי חמוריהם ושה אחד של בן לוי פטר כמה פטרי חמורים של ישראל תדע שהרי מנה העודפים באדם ולא מנה העודפים בבהמה
  
  
• רמב"ן
  
  • תחת כל בכור בבני ישראל - הנה הבכורים נתקדשו להיות לשם מעת שצוה (שמות יג ב) קדש לי כל בכור בבני ישראל באדם וגו'. והיו בכורים רבים בישראל, ולא נפדו עד הנה, שעדין לא נאמר למי יהיה הפדיון, כי עתה הוא שנתקדשו הכהנים ועדין לא נצטוו במתנות הכהונה. והנה הם עומדים בקדושתן סתם, ויתכן שהיתה בהן עבודת הקרבנות כדברי רבותינו (זבחים קיב:):
    והנראה אלי, כי הבכורים האלה כלם לא נולדו במדבר בשנה אחת, כי לא נתרבו העם שם כל כך, רק כל הבכורים אשר היו בישראל נמנו, כי כלם נתקדשו כאשר פרשתי שם (שמות יג יא). ועתה החליפם בלוים והם פדיונם, וצוה שיפדו הנותרים, ונתן הפדיון לאהרן ולבניו כאשר היא מצוה לדורות: