ויקרא פרק כג, פסוק מ

וּלְקַחְתֶּם לָכֶם בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן, פְּרִי עֵץ הָדָר כַּפֹּת תְּמָרִים, וַעֲנַף עֵץ-עָבֹת, וְעַרְבֵי-נָחַל; וּשְׂמַחְתֶּם, לִפְנֵי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם--שִׁבְעַת יָמִים. 

• רש"י
  • פרי עץ הדר - , (סוכה לד) עץ שטעם עצו ופריו שוה
  • הדר - הדר באילנו משנה לשנה וזהו אתרוג
  • כפת תמרים - חסר וי"ו למד שאינה אלא אחת
  • וענף עץ עבת - שענפיו קלועים כעבותות וכחבלים וזהו הדס העשוי כמין קליעה
  
  
• רמב"ן
  
  • פרי עץ הדר - שטעם עצו ופריו שוה. הדר, הדר באילנו משנה לשנה, וזה אתרוג, לשון רש"י. והן אסמכתות שעשו רבותינו (ת"כ כאן סוכה לה.) לקבלתם. ור"א כתב, והאמת אמרו, כי אין פרי עץ יותר הדר ממנו, ודרשו בו "הדר באילנו", אסמכתא:
    והנכון בעיני כי האילן הנקרא בלשון ארמית אתרוג נקרא שמו בלשון הקודש הדר, כי פירוש אתרוג חמדה, כדמתרגמינן נחמד למראה (בראשית ב ט), דמרגג למיחזי, לא תחמוד (דברים ה יח), לא תרוג, ואמרינן מכל שפר ארג נכסין, ולשון חמדה והדר שוים בטעם. ונקרא העץ והפרי בשם אחד, כי כן המנהג ברוב הפירות תאנה אגוז רמון זית וזולתם, וכן זה שם העץ והפרי שניהם בארמית אתרוג, ובלשון הקודש הדר:
    ופשוטו של מקרא יאמר שנקח לנו פרי עץ הדר ונקח כפות תמרים וענף אחד מעץ עבות וענף אחד מערבי נחל, והנה הם אחד מכל מין, כי כפות תמרים מחובר אל ולקחתם לכם שהם הרבים, כי הלכה היא כרבי עקיבא שאומר (סוכה לד:) כשם שלולב אחד ואתרוג אחד כך הדס אחד וערבה אחת. ולכך תרגם אונקלוס בכולן בלשון רבים, מחובר אל "ולקחתם לכם" שהם הרבים. ובטעם המצוה הזאת אמרו (תענית ב:) על דרך האגדות, שהמינין הללו באין לרצות על המים:
    ועל דרך האמת, "פרי עץ הדר" הוא הפרי שבו רוב התאוה, ובו חטא אדם הראשון, שנאמר (בראשית ג ו) ותרא האשה כי טוב העץ למאכל וכי תאוה הוא לעינים ונחמד העץ להשכיל ותקח מפריו ותאכל, והנה החטא בו לבדו, ואנחנו נרצה לפניו עם שאר המינים. ו"כפות תמרים" הוא הראש, הקו אמצעי כפול וגבוה על כולם, "וענף עץ עבות" רמז לשלש ספירות בבד אחד, כענין שנאמר מידי אביר יעקב (שם מט כד), "וערבי נחל" כענין שנאמר (תהלים סח ה) סולו לרוכב בערבות, כי יתערבו מדת הדין במדת הרחמים. מכאן תבין ותדע שאין האתרוג עמהם באגודה, והוא מעכב בהם, כי הוא כנגד העצרת שהוא רגל בפני עצמו ותשלומין דראשון, והנה הם אחד בכח ולא בפועל, וכבר פירשתי (פסוק לו) טעם זה:
    והנה טעם כל הפרשה, תחוגו את חג השם הגדול שבעת ימים שבמעשה בראשית, ותסמכו להם השמיני עצרת, כענין שנאמר, למנצח על השמינית (תהלים ו א). וגם באותן השבעה תקחו בהם פרי עץ הדר, והלולב באגודה, ולכך הקדים האתרוג, אבל בשמיני אינו צריך, כי הוא עצמו הדר. וזה טעם וחגותם אותו חג לה' שבעת ימים בשנה, שתחוגו שבעת הימים עם השנה ענין סבוב והקפה, מלשון, וחוג שמים (איוב כב יד), ובמחוגה יתארהו (ישעיה מד יג), וכן המון חוגג (תהלים מב ה). וכבר רמזו רבותינו הסוד הזה, אמרו בויקרא רבה (ל ט), פרי עץ הדר זה הקב"ה שנאמר (תהלים צו ו) הוד והדר לפניו. כפות תמרים זה הקב"ה שנאמר (שם צב יג) צדיק כתמר יפרח. וענף עץ עבות זה הקב"ה שנאמר (זכריה א ח) והוא עומד בין ההדסים אשר במצולה. וערבי נחל זה הקב"ה שנאמר (תהלים סח ה) סולו לרוכב בערבות:
    ובמדרשו של רבי נחוניה בן הקנה, מאי פרי עץ הדר, כדמתרגמינן, פירי אילנא אתרוגין ולולבין. ומאי הדר, היינו הדר הכל, והיינו הדר שיר השירים דכתיב בהו (ו י) מי זאת הנשקפה כמו שחר וגו'. ולמה נקרא שמו הדר, אל תקרי הדר אלא הדר, זה אתרוג שהוא נפרד מאגד הלולב ואין מצות לולב קיימת אלא בו, והוא אגוד עם הכל שעם כל אחד הוא ועם כולם יחד הוא. ומאי לולב, כנגד חוט השדרה. וענף עץ עבות, שענפיו חופין את רובו, משל לאדם שבזרועותיו יגן על ראשו, ענף לשמאל עבות לימין נמצא עץ באמצע. ולמה נאמר בו "עץ" שהוא שורש האילן. ומאי ערבי נחל, על שם המקום שהם קבועים בו ששמו נחל, דכתיב (קהלת א ז) כל הנחלים הולכים אל הים וגו', ומאי ניהו ים הוי אומר זה אתרוג. ומנא לן דכל מדה ומדה מכל אלו השבעה איקרי נחל, שנאמר (במדבר כא יט) וממתנה נחליאל, אל תקרי נחליאל אלא נחלי אל וכו'. והמדרש הזה על דעת שלשה הדסים ושתי ערבות לולב אחד ואתרוג אחד, והיא הלכה לדברי הגאונים והראשונים כולם