שמות פרק ב, פסוק י

וַיִּגְדַּל הַיֶּלֶד, וַתְּבִאֵהוּ לְבַת-פַּרְעֹה, וַיְהִי-לָהּ, לְבֵן; וַתִּקְרָא שְׁמוֹ, מֹשֶׁה, וַתֹּאמֶר, כִּי מִן-הַמַּיִם מְשִׁיתִהוּ. 

• רש"י
  • משיתהו - כתרגומו שחלתיה והוא לשון הוצאה בל' ארמי כמשחל ביניתא מחלבא, ובל' עברי משיתהו לשון הסירותיו כמו (יהושוע א) לא ימוש, לא משו, כך חברו מנחם ואני אומר שאינו ממחברת מש וימוש אלא מגזרת משה ולשון הוצאה הוא וכן (שמואל ב כב) ימשני ממים רבים, שאילו היה ממחברת מש לא יתכן לומר משיתהו אלא המישותיהו כאשר יאמר מן קם הקימותי ומן שב השיבותי ומן בא הביאותי או משתיהו כמו (זכריה ג) ומשתי את עון הארץ, אבל משיתי אינו אלא מגזרת תיבה שפעל שלה מיוסד בה"א בסוף התיבה, כגון משה בנה עשה צוה פנה כשיבא לו' בהם פעלתי תבא היו"ד במקום ה"א כמו עשיתי בניתי פניתי צויתי