בראשית פרק לט, פסוק יב

וַתִּתְפְּשֵׂהוּ בְּבִגְדוֹ לֵאמֹר, שִׁכְבָה עִמִּי; וַיַּעֲזֹב בִּגְדוֹ בְּיָדָהּ, וַיָּנָס וַיֵּצֵא הַחוּצָה. 

• רמב"ן
  
  • ויעזוב בגדו בידה - לכבוד גברתו לא רצה להוציאו מידה בכחו הגדול ממנה, והסיר אותו מעליו, כי היה בגד שיתעטף בו כמעיל וצניף. והיא בראותה כי הניח בגדו בידה פחדה פן יגלה עליה לבני הבית או לאדניו והקדימתו אליהם לאמר כי הפשיט בגדו לשכב עמה, ובראותו כי הרימותי קולי נבהל לברוח. וזה טעם: ויהי בראותה כי עזב בגדו. ולכן לא הגידה היא ויעזוב בגדו בידי, רק אמרה לאנשי ביתה ולבעלה: ויעזב בגדו אצלי:#