ממני - היא מעוברת ורז"ל דרשו שיצאה בת קול ואמרה ממני ומאתי יצאו הדברים לפי שהיתה צנועה בבית חמיה גזרתי שיצאו ממנה מלכים ומשבט יהודה גזרתי להעמיד מלכים בישראל
כי על כן לא נתתיה - כי בדין עשתה על אשר לא נתתיה לשלה בני
ולא יסף עוד - יש אומרים לא הוסיף ויש אומרים לא פסק (וחבירו גבי אלדד ומידד ולא יספו ומתרגמינן ולא פסקו)
צדקה ממני - צדקה, בדבריה. ממני, היא מעוברת. ורבותינו דרשו (סוטה י:) שיצאה בת קול ואמרה ממני ומאתי יצאו הדברים, לשון רש"י. והנכון שהוא כמו צדיקים וטובים ממנו (מ"א ב לב), ויאמר אל דוד צדיק אתה ממני כי אתה גמלתני הטובה ואני גמלתיך הרעה (ש"א כד יז), צדקה במעשיה יותר ממני, כי היא הצדקת ואני החוטא אליה שלא נתתיה לשלה בני. והטעם כי שלה הוא היבם ואם לא יחפוץ לקחת את יבמתו, אביו הוא הגואל אחריו, כאשר פירשתי למעלה (בפסוק ח) בדין היבום
ולא יסף עוד לדעתה - אחרי שהקים זרע לבניו לא רצה להיות עמה עוד אף על פי שהיה ברצונו, כי איננה אסורה עליו והיתה אשתו כמשפט היבמים. וזה טעם האומר (סוטה י:) לא פסק, כתיב הכא ולא יסף, וכתיב התם (דברים ה יט) קול גדול ולא יסף