בראשית פרק לא, פסוק יג

אָנֹכִי הָאֵל, בֵּית-אֵל, אֲשֶׁר מָשַׁחְתָּ שָּׁם מַצֵּבָה, אֲשֶׁר נָדַרְתָּ לִּי שָׁם נֶדֶר; עַתָּה, קוּם צֵא מִן-הָאָרֶץ הַזֹּאת, וְשׁוּב, אֶל-אֶרֶץ מוֹלַדְתֶּךָ. 

• רש"י
  • האל בית אל - כמו אל בית אל הה"א יתירה ודרך המקראות לדבר כן כמו (במדבר ב) כי אתם באים אל הארץ כנען
  • משחת שם - לשון רבוי וגדולה כשנמשח למלכות כך ויצק שמן על ראשה להיות משוחה למזבח
  • אשר נדרת לי - וצריך אתה לשלמו שאמרת יהיה בית אלהים שתקריב שם קרבנות
  
  
• רמב"ן
  
  • אנכי האל בית אל - יספר יעקב לנשיו כל מה שאמר לו מלאך האלהים בחלום, כי הכל פיוס להם שתלכנה עמו, אבל מה שיספר לא חלום אחד הוא, כי מאמר "שא נא עיניך וראה כל העתודים" היה בהיותו עובד את לבן בצאנו, בעת יחם הצאן, באחת מהשנים הראשונות, ומאמר "אנכי האל בית אל" היה אחר כן בעת הנסיעה, כי אחר שאמר לו קום צא מן הארץ הזאת, לא נתעכב עוד בחרן לרעות עוד צאן לבן ויעלו התישים על הצאן ותלדנה נקודים וטלואים, רק ממחרת החלום שלח לרחל וללאה ויספר להם חלומו והלכו להם. וטעם אנכי האל בית אל. פירש"י ה"א יתירה והוא כמו אנכי אל בית אל, וכמהו (במדבר לד ב) אל הארץ כנען. ובעלי הלשון (הראב"ע, והרד"ק) תקנו אנכי האל אל בית אל, וכן ומעץ הדעת טוב ורע (לעיל ב ט), העבותות הזהב (שמות לט יז). והמלאך ידבר בלשון שולחו:
    ועל דרך האמת יאמר המלאך הזה אנכי האל בית אל, וכן ויקרא למקום אל בית אל (להלן לה ז), כמו שאמר ציון קדוש ישראל (ישעיה ס יד). ויונתן בן עוזיאל אמר (שם ו ג) קדיש בשמי מרומא עילאה בית שכינתיה, והוא המלאך הגואל (להלן מח טז). וכן בכל ביתי נאמן הוא (במדבר יב ז), והמשכיל יבין: וטעם אשר משחת שם מצבה אשר נדרת לי שם נדר. כי אתה נדרת להיות עובד לשם המיוחד בארץ הנבחרת ולהיות לך האבן בית אלהים ולהוציא שם מעשרותיך, ואם תאחר נדריך עוד יקצוף האלהים על קולך