בראשית פרק כז, פסוק ג

וְעַתָּה שָׂא-נָא כֵלֶיךָ, תֶּלְיְךָ וְקַשְׁתֶּךָ; וְצֵא, הַשָּׂדֶה, וְצוּדָה לִּי, צידה (צָיִד). 

• רש"י
  • תליך - חרבך שדרך לתלותה
  • שא נא - ל' השחזה כאותה ששנינו (ביצה כח) אין משחיזין את הסכין אבל משיאה על גבי חברתה חדד סכינך ושחוט יפה שלא תאכילני נבלה, (ב"ר)
  • וצודה לי - מן ההפקר ולא מן הגזל