בראשית פרק יא, פסוק ו

וַיֹּאמֶר יְהוָה, הֵן עַם אֶחָד וְשָׂפָה אַחַת לְכֻלָּם, וְזֶה, הַחִלָּם לַעֲשׂוֹת; וְעַתָּה לֹא-יִבָּצֵר מֵהֶם, כֹּל אֲשֶׁר יָזְמוּ לַעֲשׂוֹת. 

• רש"י
  • הן עם אחד - כל טובה זו יש עמהן שעם אחד הם ושפה אחת לכולם ודבר זה החלו לעשות
  • החלם - כמו אמרם עשותם להתחיל הם לעשות
  • לא יבצר מהם וגו' לעשות - בתמיה, יבצר לשון מניעה כתרגומו ודומה לו יבצור רוח נגידים (תהילים עו)