ויעש אלהים את הרקיע - תקנו על עמדו והיא עשייתו כמו ועשתה את צפרניה
מעל לרקיע - על הרקיע לא נאמר אלא מעל לרקיע לפי שהן תלויין באויר ומפני מה לא נאמר כי טוב ביום שני לפי שלא היה נגמר מלאכת המים עד יום ג' והרי התחיל בה בשני ודבר שלא נגמר אינו במלואו וטובו ובשלישי שנגמרה מלאכת המים והתחיל וגמר מלאכה אחרת כפל בו כי טוב ב' פעמים אחת לגמר מלאכת השני ואחת לגמר מלאכת היום
ויעש אלהים את הרקיע - לשון עשייה בכל מקום תקון הדבר על מתכונתו
ויהי כן - הכתיב בראשון "ויהי אור" אחר "ויאמר אלהים יהי אור", אחר האמירה פירש שיצא אל הפועל והיה כאשר נגזר, אבל בכאן אחר אמירת "יהי רקיע" כתוב: ויעש אלהים את הרקיע ויבדל, ולמה הוסיף "ויהי כן". אבל הוא לומר שהיה כן תמיד כל ימי עולם. ורבי אברהם פירש כי הוא דבק עם הבא אחריו, כאשר היה כן קרא לרקיע שמים. ואינו נכון: ובבראשית רבה (ד ו) אמרו: ויעש אלהים את הרקיע, זו אחד מן המקראות שהרעיש בן זומא את העולם, ויעש אלהים וכו', והלא במאמר בדבר ה' שמים נעשו (תהלים לג ו). ואין ההרעשה הזו מלשון "ויעש" לבדו, שהרי ברביעי ובששי כתוב "ויעש". אבל היה מזה שאמרתי, בעבור כי בשאר הימים כתוב אחר האמירה "ויהי כן", לומר שנהיה כן מיד תיכף אחר האמירה, אבל כאן אחר "ויאמר אלהים" כתוב "ויעש". זו היא קושיתו. ואולי היה לו פירוש נסתר לא רצה לגלות סודו, וזה ענין הרעש