| |
תלמוד ירושלמי  סדר נזיקין בבא מציעא
מסכת בבא מציעא פרק ז
דף כח, ב פרק ז הלכה ג משנה וכולן לא אמרו אלא בשעת גמר מלאכה אבל מפני השב אבידה לבעלים אמרו הפועלין אוכלין בהליכתן מאומן לאומן ובחזירתן מן הגת וחמור כשתהא פורקת:
דף כח, ב פרק ז הלכה ג גמרא א"ר לא כתיב כי תבא בכרם רעך ואכלת ענבים כנפשך שבעך וכי מה יש בכרם לוכל אלא ענבים ללמדך היה עושה בענבים לא יאכל בתאנים:
דף כח, ב פרק ז הלכה ד משנה אוכל פועל קישות אפי' בדינר וכותבת אפילו בדינר ר' לעזר חסמא אומר לא יאכל פועל יותר על שכר וחכמים מתירין אבל מלמדין את האדם שלא יהא רעבתן ויהא סותם הפתח בפניו קוצץ אדם על ידי עצמו ועל ידי בנו ובתו הגדולים ועל ידי עבדו ושפחתו הגדולים ועל ידי אשתו מפני שיש בהן דעת אבל אינו קוצץ לא על ידי בנו ובתו הקטנים ולא על ידי עבדו ושפחתו הקטנים מפני שאין בהן דעת:
דף כח, ב פרק ז הלכה ד גמרא ר' לעזר בן אנטיגנס אומר בשם רבי לעזר בי רבי ינאי. זאת אומרת אוכל פועל יותר על שכרו. ואית דמרין רבי יוחנן בשם רבי ינאי. זאת אומרת שיאכל פועל אשכול ראשון ואשכול אחרון:
דף כח, ב פרק ז הלכה ה משנה השוכר את הפועלין לעשות עמו בנטע רבעי שלו הרי אילו לא יאכלו אם לא הודיען פודה ומאכילן נתפרסו עיגוליו נתפתחו חביותיו הרי אילו לא יאכלו ואם לא הודיען מעשר ומאכילן:
דף כח, ב פרק ז הלכה ה גמרא כל שיוצא בו בא לזיקת המעשרות ואיסור אחר גרם לו שכרו סתם פודה ומאכיל מעשר ומאכיל קצץ עמו הרי זה אוכל. וכל שאין כיוצא בו בא לזיקת המעשרות ואיסור אחר גרם לו שכרו סתם אינו אוכל. קצץ עמו הרי זה אוכל:
|
