| |
תלמוד ירושלמי  סדר נזיקין בבא קמא
מסכת בבא קמא פרק י
דף מג, ב פרק י הלכה ב גמרא מתני' בנחיל שגזלו מן ההליכה ובפורח. ובלבד על אתר אבל אם יצא וחזר אני אומר מפני יראה ופיתוי אמרו. תני ר' ישמעאל בן ר' יוחנן בן ברוקה אומר תניי בית דין הוא לקוץ זה סוכה ונותן דמים שעל מנת כן הנחיל יהושע לישראל את הארץ:
דף מג, ב פרק י הלכה ג משנה המכיר כליו או ספריו ביד אחר אם יצא לו שם גניבה בעיר ישבע כמה הוציא ויטול ואם לאו לא כל הימנו שאני אומר מכרן לאחר ולקחן זה ממנו:
דף מג, ב פרק י הלכה ג גמרא אמר רבי בא בר ממל בדין הוא שלא ישבע ולמה אמרו ישבע שלא יהו בעלי בתים נטפלין לגנבים. ר' יהושע בן לוי אמר והוא שיצא לו שם שנגנבו ספריו. רב אמר צריך להביא ראייה שלן עמו באותו הלילה. אסי אמר אם טעון לומר צפלוני לקחתים נאמן אתא עובדא קומי ר' נסא ולא קביל מה פליג אמר בר נש דעקין הוה בגין כן לא קביל:
דף מג, ב פרק י הלכה ד משנה זה בא בחביתו של יין וזה בא בכדו של דבש נסדקה חבית של דבש ושפך זה את יינו והציל את הדבש לתוכו אין לו אלא שכרו אם אמר לו אציל את שלך ואתה נותן לי דמי שלי חייב ליתן לו:
דף מג, ב פרק י הלכה ד גמרא תני שנים במדבר ביד זה חבית מים וביד זה חבית דבש נסדק חבית מים תניי בית דין הוא שישפוך זה דבשו ויציל את מימיו שהמים מחייה בדבר ולא הדבש. תני פועל ועני שעלו לראש אילן ושיברו סוכה בזמן שדרך פועלין לעלות באילן פטורין ואם לאו חייבין:
דף מג, ב פרק י הלכה ה משנה שטף נהר חמורו וחמור חבירו שלו יפה מנה ושל חבירו מאתים הניח את שלו והציל את של חבירו אין לו אלא שכרו אם אמר לו אציל את שלך ואתה נותן לו דמי שלי חייב ליתן לו:
דף מג, ב פרק י הלכה ה גמרא תני הניח שלו להציל של חבירו ועל של חבירו מאיליו אין נזקק לו כלום. אלא הניח שלו להציל של חבירו ועלה שלו מאליו מהו דיימר לו נתייאשתי נישמעינה מהדא שטף נהר חמורו והיה צווח ואומר לא נתייאשתי ריש לקיש אמר כל זמן שצווח לא נתייאש ר' יוחנן אמר חזקה מייאש הוא:
|
