| |
תלמוד ירושלמי  סדר נזיקין בבא קמא
מסכת בבא קמא פרק ח
דף לו, ב פרק ח הלכה ו משנה אפילו עני שבישראל רואין אותן כאילו הן בני חורין שירדו מנכסיהן שהן בני אבהם יצחק ויעקב מעשה באחד שפרע ראשה של אשה ובאת לפני רבי עקיבה וחייבו ליתן לה ארבע מאות זוז. אמר לו רבי תן לי זמן ונתן לו שימרה עומדת על פתח חצירה שיבר את הפך בפניה ובו כאיסר שמן גילת את ראשה והיתה מטפחת ומנחת על ראשה והעמיד לה עדים ובא לפני רבי עקיבה ואמר לו רבי לזו אני נותן ארבע מאות זוז אמר לו לא אמרת כלום שהחובל בעצמו אע"פ שאינו רשאי פטור ואחרים שחבלו בו חייבין הקוצץ את נטיעתו ואע"פ שאינו רשאי פטור אחרים שקצצו נטיעותיו חייבין:
דף לו, ב פרק ח הלכה ו גמרא תני רב קרני לבעיטה אחת לרכובה שלשה לסקלונקית חמש עשרה. חד אמר בשם ריש לקיש המבייש את הזקן נותן לו דמי בושתו משלם. חד בר נש איקפד לרבי יודה בר חנינה אתא עובדא קומי ריש לקיש וקנסיה ליטרא דדהב. רקק והגיע בו הרוק. עד היכן הגיע בו הרוק עד גופו עד כליו. אלא רקק ולא הגיע בו הרוק מהו. א"ר יוסי הדא אמרה המבייש את חבירו בדברים פטור. תני רבי אבהו קומי רבי יוחנן הרגתה שורי קצצתה נטיעותי והלה אומר איני יודע חייב. אמר ליה הן תניתה אילין למקרילות למקבילות. אמר ליה אנא הוא דטעית ואינון דמרין כן מעידין אנו איש פלוני שהרג שור פלוני והלה אומר איני יודע חייב:
דף לו, ב פרק ח הלכה ז משנה אע"פ שהוא נותן לו אינו נמחל לו עד שיבקש ממנו שנאמר ועתה השב אשת האיש כי נביא הוא ומניין שלא יהא המוחל אכזרי שנאמר ויתפלל אברהם אל האהלים וגו':
דף לו, ב פרק ח הלכה ז גמרא תני ר' יודה אומר משום רבן גמליאל הרי הוא אומר ונתן לך רחמים וגו'. סימן זה יהא בידך כל זמן שאת רחמן המקום מרחם עליך אינך מרחם אין המקום מרחם לך. רב אמר אדם שסרח לחבירו וביקש ממנו ולא קיבלו יעשה שורת בני אדם ויפייסנו דכתיב שור על אנשים וגו'. ואם עשה כן מה כתיב תמן פדה נפשו מעבור בשחת וגו'. א"ר ייסה הדא דתימר שלא הוציא לו שם רע אבל הוציא לו שם רע אין לו מחילה עולמית:
|
