תלמוד ירושלמי -> סדר נשים -> סוטה

פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט
לדף הבאלדף הקודם     :עבור ל

מסכת סוטה פרק א

דף ז, א פרק א הלכה ז גמרא  פורשים מן המזנה.  ואין פורשין מבתה.  ואתייא כיי דמר רבי יוחנן אשת איש שזינתה הוולדות לבעל מפני שרוב בעילות מן הבעל.  כתוב אחד אומר (במדבר ה) לצבות בטן ולנפיל לרך.  וכתוב אחר אומר (במדבר ה) וצבתה בטנה ונפלה יריכה וכתוב אחר אומר (במדבר ה) בתת יי את ירכך נופלת ואת בטנך צבה.  מקרא אחד מכריע שני מקראות.  אמר רבי מנא כאן למעשה וכאן לתנאין.  אמר רבי אבין ואפילו תימר כאן וכאן למעשה כאן וכאן לתנאין.  לצבות בטן ולנפיל ירך לבועל.  וצבתה בטנה ונפלה ירכה לאשה.  הדעת מכרעת ירך התחילה בעבירה תחלה ואחר כך הבטן לפיכך תלקה הירך תחלה ואחר כך הבטן ושאר כל הגוף לא פלט.  רבי אבא בריה דרבי פפי עבד לה אפטרה מה אם מידת הפורענות מעוטה אבר אחד לוקה ושאר כל האיברים מרגישין.  מדת הטובה המרובה על אחת כמה וכמה:

דף ז, א פרק א הלכה ח משנה  שמשון הלך אחר עיניו לפיכך ניקרו פלשתים את עיניו אבשלום נתנווה בשערו לפיכך נתלה בשערו לפי שבא על עשר פילגשי אביו לפיכך ניתנו בו עשר לנביות שנאמר (שמואל ב יח) ויסובו עשרה נערים נושאי כלי יואב ולפי שגנב שלש גניבות לב אביו ולב בית דין ולב ישראל לפיכך נתקעו בו שלש שבטים שנאמר (שופטים יד) ויקח שלשה שבטים בכפו ויתקעם בלב אבשלום:

דף ז, א פרק א הלכה ח גמרא  תני ר' אומר לפי שתחלת קלקלתו בעזה לפיכך עונשו בעזה.  והכתיב (שופטים יד) וירד שמשון תמנתה.  אמר רבי שמואל בר נחמן דרך נישואין היו.  כתוב אחד אומר וירד שמשון תמנתה.  וכתוב אחר אומר (בראשית לח) הנה חמיך עולה תמנתה.  רב אמר תמנתה שתי תימניות היו אחת של יהודה ואחת של שמשון.  רבי סימון אמר תמנתה אחת היא ולמה כתב בה עלייה וירידה.  אלא של יהודה על ידי שהיתה לשם שמים.  לפיכך כתיב בה עלייה.  ושל שמשון על ידי שלא היתה לשם שמים כתיב בה ירידה.  אמר ר' אייבו בר נגרי כגון הדא בית מעין שיורדין בה מפלטתה ועולין בה מטבריה.  כתיב (שופטים יד) ויבואו עד כרמי תמנתה אמר רב שמואל בר רב יצחק מלמד שהיו אביו ואמו מראין לו כרמי תמנתה זרועים כאלים ואומרים לו בני כשם שכרמיהן זרועין כלאים.  כך בנותיהם זרועות כלאים.  (שופטים יד) ואביו ואמו לא ידעו כי מי"י הוא כי תואנה הוא מבקש מפלשתים.  אמר רבי לעזר בשבעה מקומות כתיב לא תתחתן בם אמר רבי אבין לאסור שבעה עממין והכא הוא אמר הכין.  אמר ר' יצחק (משלי ג) אם ללצים הוא יליץ.  כתיב (משלי ג) ותחל רוח י"י לפעמו במחנה דן

לדף הבאלדף הקודם     :עבור ל


   לדף ראשי מאגר ספרות הקודש  

תנ"ך | משנה | תוספתא | תלמוד ירושלמי | תלמוד בבלי | מדרש תנחומא | משנה תורה לרמב"ם
 

לדף ראשי מקראנט | מאגר מידע | הפעלות ממוחשבות | קהילת מורים | אחיתופל | עזרה
 
 

כל הזכויות בטקסטים הספרותיים כפי שהם מופיעים באתר "ספרות הקודש" הן של מכון ממרא.
החומר מופיע באתר סנונית על סמך רישיון מאת מכון ממרא ובאדיבותו הרבה.
החיפוש באתר זה הוא בשיתוף מורפיקס

כל הזכויות שמורות © 2003-2009 (ראה תנאי שימוש)
 
border
סנונית גשר מט"ח אבי חי מפמ"ר תנ"ך