|
תלמוד ירושלמי סדר נשים נדרים
מסכת נדרים פרק ט
דף ל, א פרק ט הלכה ב גמרא חיליה דרבי יוסי מן הדא זו טעות טעה נחום המדי. מה טעה שפתח להן בנולד אמר להן נחום המדי אילו הייתם יודעין שבית המקדש עתיד ליחרב נודרין הייתם להיות נזירין. אמר רבי זעורה הכין הוה צריך מימר לון לא הייתם יודעין שניבאו לכם נביאים הראשונים בזמן שבית המקדש קיים שעתיד ליחרב. לא הוה כנולד. אמר ר' הילא עוד הוא כנולד. יכלין הוון מימר ידעין הוינן אלא דהוינן סברין דמילייא רחוקין (יחזקאל ב) החזון אשר הוא חוזה לימים רבים ולעתים רחוקות הוא ניבא ואתייא דר' ירמיה כרבי זעירא ודר' יוסי כר' אילא. דתנינן תמן אין מוכרין בית הכנסת אלא על תנאי עד כדון שבנייה לשם כנסת. בנייה לשם חצר והקדישה מהו. נישמעינה מן הדא קונם לבית זה שאיני נכנס ונעשה לבית הכנסת. הדא אמרה בנייה לשם חצר והקדישה קדשה אימתי היא קדושה מיד או בשעת תשמיש. נישמעינה מן הדא העושה תיבה לשם ספר ומטפחות לשם ספר עד שלא נשתמש בהן ספר מותר להשתמש בהן הדיוט משנשתמש בהן ספר אסור להשתמש בהן הדיוט ומה אילו שנעשו לשם ספר אינן קדושות אלא בשעת תשמיש. זו שבנייה לשם חצר לא כל שכן. אילו עשאן לשם חולין והקדישן קדשו:
דף ל, א פרק ט הלכה ג משנה ר' מאיר אומר יש דברים שהן כנולד ואינן כנולד וחכמים מודין לו כיצד אמר קונם שאיני נושא פלנית שאביה רע אמרו לו מת או שעשה תשובה קונם לבית זה שאיני נכנס שהכלב רע בתוכו או שהנחש בתוכו אמרו לו מת הכלב ונהרג הנחש הרי הן כנולד ואינן כנולד וחכמים מודין לו:
דף ל, א פרק ט הלכה ג גמרא שמואל אמר משם נדר טעות כבר מת הכלב כבר נהרג הנחש. ר' אילא בשם רבי לעזר מפני שהוא כתולה נדרו בדבר כאומר קונם שאיני נהנה לאיש פלוני כל הזמן שהוא לבוש שחורים לבש לבנים מותר בו. רבי זעירה בשם רבי יוחנן אף הוא אינו צריך היתר חכם:
דף ל, א פרק ט הלכה ד משנה ועוד אמר ר"מ פותחין לו מן הכתוב שבתורה ואומר לו אילו היית יודע שאתה עובר על (ויקרא יט) לא תקום ועל לא תטור ועל לא תשנא את אחיך בלבבך ואהבת לרעך כמוך וחי אחיך עמך שמא יעני ואין את יכול לפרנסו ואמר אילו הייתי יודע שהוא כן לא הייתי נודר הרי זה מותר:
דף ל, א פרק ט הלכה ד גמרא כתיב לא תקום ולא תטור את בני עמך.
|