| |
תלמוד ירושלמי  סדר נשים נדרים
מסכת נדרים פרק ו
דף כב, ב פרק ו הלכה ח גמרא מאן דאמר מעברין מינה (דברי הימים ב ל) כי אכלו את הפסח בלא ככתוב. ומ"ד אין מעברין מה מקיים כי אכלו את הפסח שעיברו את ניסן ואינו מעובר אלא אדר. ואתייא כיי דמר רבי סימון בר זבדי גלגולתו של ארנון היבוסי מצאו תחת המזבח. כתיב (דברי הימים ב ל) בכל לבבו הכין לדרוש האלהים אלהי אבותיו וגו' ר' סימון בר זבדי ור' שמואל בר נחמן חד אמר אפילו כמה עשה לטהרת הקודש לא יצא ידי טהרת הקודש. וחרנה אמר אפילו כל מעשים טובים שעשה לא יצא כדי טהרת הקודש. כתיב (דברי הימים ב כט) ויחלו באחד לחדש הראשון וגו'. וכתיב וביום ששה עשר לחדש הראשון כלו. והלא ליום אחד יכולין היו לבער כל ע"ז שהיה שם. אמר רבי אידי מפני צלמי כשדים שחקוקים. ששה דברים עשה חזקיה מלך יהודה על שלשה הודו לו. ועל שלשה לא הודו לו. גירר עצמות אביו והודו לו. כיתת נחש הנחשת והוד לו. גנז טבלא של רפואות והודו לו. ועל שלשה לא הודו לו. סתם מימי גיחון העליון ולא הודו לו. קיצץ דלתות ההיכל ולא הודו לו. עיבר ניסן בניסן ולא הודו לו. אין מעברין את השנה קודם ראש השנה ואם עיברוה אינה מעוברת. אבל מפני הדחק התקינו שיהו מעברין אותה אחר ראש השנה מיד אף על פי כן אינו מעובר אלא אדר. ר' אומר ניסן לא נתעבר מימיו. והא תנינן אם בא חדש בזמנו אם בא לא בא. רב אמר תשרי לא נתעבר מימיו. והתנינן אם היה החדש מעובר אם היה לא היה. כשקידשו את השנה באושא ביום הראשון עבר רבי ישמעאל בי רבי יוחנן בן ברוקה ואמר כדברי רבי יוחנן בן נורי. אמר רבן שמעון בן גמליאל לא היינו נוהגין כן ביבנה. ביום השני עבר רבי חנניה בן ר' יוסי הגלילי ואמר כדברי רבי עקיבה. אמר רבן שמעון בן גמליאל כן היינו נוהגין ביבנה. והתני קדשוהו בראשון ובשני. רבי זעורא בשם רב חסדא
|
