| |
תלמוד ירושלמי  סדר נשים נדרים
מסכת נדרים פרק ד
דף טז, א פרק ד הלכה י גמרא דברי ר' יוסי בנותן מתנה לעשרה וזה אחד מהן. הבקיר שדהו. אית תניי תני חוזר בו ואית תניי תני אינו חוזר בו. רבי חזקיה ר' אבהו בשם רשב"ל מאן דמר חוזר כרבי יוסי מאן דמר אינו חוזר כרבי מאיר. הדא אמרה הבקר כר' יוסי וחייב במעשרות מה אמר הבקר לא מתנה. אתא רבי יעקב בר אחא בשם רבי שמעון בן לקיש הבקר כרבי יוסי וחייב במעשרות. תמן אמר הבקר כרבי יוסי ואין חייב במעשרות דאמר רבי יוחנן בשם רבי ינאי (דברים יד) ובא הלוי כי אין לו וגו'. ממה שיש לך ואין לו חייב אתה ליתן לו. יצא הבקר שידך וידו שוין בו. היא לקט היא שכחה היא פיאה. היא הבקר. עד כדון כשמבקירה לזמן מרובה. אפילו הבקירה לזמן ממעוט. נישמעינה מן הדא המבקיר שדהו שלשה ימים חוזר. אמר רבי זעירא לא אמר אלא שלשה הא לאחר שלשה אינו חוזר בו. תני רבי שמעון דיינא קומי רבי זעירא אפילו לאחר שלשה חוזר בו. אמר ליה מכיון דאת אמר לאחר שלשה חוזר בו היא לאחר שלשה. היא לאחר כמה ימים. מתניתא מסייעה לר' זעירא במה דברים אמורים כשהבקיר סתם אבל אם אמר שדי מובקרת יום אחד שבת אחת חדש אחד שנה אחת. שבוע אחד. עד שלא זכה בין הוא בין אחר יכול הוא לחזור בו. משזכה בה בין הוא בין אחר אינו יכול לחזור בו.
|
