| |
תלמוד ירושלמי  סדר נשים יבמות
מסכת יבמות פרק ד
דף כג, א פרק ד הלכה א גמרא להקים לאחיו שם בישראל עד שתדע אם בן קיימא הוא אם אינו בן קיימא. יכול אף אשת סריס תהא צריכה לייבום תלמוד לומר ולא ימחה שמו מישראל את שאין שמו מחוי. יצא זה שאין שמו מחוי. יכול אומר צרתה מותרת להינשא. הכונס את יבמתו ונמצאת מעוברת כמה דאת אמר צרתה לא תינשא עד שתדע כמה היא מותרת אם בעיבור אם בביאה. אף בחלוצה כן. חליצה פטור וביאה פטור. כמה דתימר בביאה כך את מר בחליצה. שמואל אמר זכין בעוברין. רבי לעזר אמר אין זכין בעוברין. אמר ר' יוסי אף על גב דשמואל אמר זכין לעוברין מודי והוא שיצא ראשו ורובו בחיים. די מתניתא החולץ ליבמתו ונמצאת מעוברת כמה דאת אמר <תמן> כאן הוא למפרע לא נגעה בה חליצה והכא כן הוא למפרע והוא שיזכה. תמן תנינן האומר אם ילדה אשתי זכר יטול מנה. ילדה זכר נוטל מנה. אם נקבה מאתים. ילדה נקבה נוטלת מאתים. רבי לעזר אמר לא אמר אלא בנו הא אחר לא. רבי יוסה אמר אפי' אחר. על דעתיה דרבי לעזר ובלבד שכיב מרע הא בריא לא. בלבד מטלטלין הא קרקעות לא. מתניתא פליגא על ר' לעזר גר שמת וביזבזו ישראל את נכסיו ונודע שיש לו בן במדינת הים. או שהיתה עיברה הכל חייבין להחזיר.
|
