תלמוד ירושלמי -> סדר מועד -> מועד קטן

פרק א ב ג
לדף הבאלדף הקודם     :עבור ל

מסכת מועד קטן פרק ג

דף טו, ב פרק ג הלכה ה גמרא  מאן דאמר אלו התפילין אי מה התפילין לשני ימים אף האבל לשני ימים מאן דאמר זה הגיהוץ אי מה הגיהוץ שלשים יום אף האבל שלשים.  ונעליך תשים ברגליך מיכן שהוא אסור בנעילת הסנדל ולא תעטה על שפם מיכן שהוא צריך לכסות את פיו.  ויכסינה מלרע אמר רב חסדא דלא יהוון אמרין פומיה הוא חשש.  ולחם אנשים לא תאכל מיכן שהקטנים הולכין אצל הגדולים.  ומניין שהגדולים הולכין אצל הקטנים א"ר שמואל בר רב יצחק כתיב (ירמיהו יז) כי כה אמר ה' אל תבוא בית מרזח וגו'.  תני אלו דברים שאבל אסור בהן כל שבעה ברחיצה בסיכה בנעילת הסנדיל ובתשמיש המטה מלספר ומלכבס מלקרות בתורה ומלשנות מדרש הלכות והגדות משאילת שלום ומלעשות מלאכה.  מאן תנא אבל אסור ברחיצה כל שבעה רבי נתן.  רבי אמי הוה ליה עובדא שאל לר' חייה בא והורי ליה כל שבעה כר' נתן רבי יוסה הוה ליה עובדא שלח לר' בא בר כהן א"ל ולא כן אלפן רבי.  רבי אמי הוה ליה עובדא ושאל לרשב"ל והורי ליה כל שבעה כרבי נתן.  א"ל ודלמא תרין עובדין אינון.  אנן אמרין לה על דר' חייה בר אבא ואתון אמרין לה על דר' שמעון בן לקיש.  ועוד מן הדא ר' חמא אבוי דרב הושעיה הוה ליה עובדא שאל לרבנן ואסרין.  ר' יוסה בעי היידן רבנן רבנן דהכא או רבנן מדרומה אין תימר רבנן דהכא ניחא אין תימר רבנן דדרומא רברבייה קומוי והוא שאיל לזעירייא.  אין תימר רבנן דהכא ניחא אין תימר רבנן דדרומא אתון שריין ואינון אסורין.  דתני מקום שנהגו לרחוץ אחר המיטה מרחיצין ובדרום מרחיצין.  א"ר יוסה בי רבי בון מי שהוא מתיר את הרחיצה עושה אותה כאכילה ושתייה.  הדא דאת מר ברחיצה שהיא של תענוג אבל ברחיצה שאינה של תענוג מותר.  שמואל בר אבא עלו בו חטטין אתון ושאלון לר' יסא מהו דיסחי אמר לון ואין לא סחי מיית הוא אין כיני אפילו בט' באב אין כיני אפילו ביה"כ.  ר' יוסי בן חנינה ראו אותו טובל.  אין לקירוייו לא ידעין ואין להקר גופו שאין רחיצת צונין רחיצה לא ידעין.  הורי ר' בא בר כהן תנייא.  הורי ר' אחא בבא מן הדרך והיו רגליו קיהות עליו שמותר להרחיצם במים.  תני אבל ומנודה שהיו מהלכין בדרך מותרין בנעילת הסנדל לכשיבואו לעיר יחלוצו וכן בתשעה באב וכן בתענית ציבור.  תני מקום שנהגו לשאול בשלום אבלים בשבת שואלין ובדרום שואלין.  ר' הושעיה רבא אזל לחד אתר חמא אבילייא בשובתא ושאל בון.  אמר אני איני יודע מנהג מקומכם אלא שלום עליכם כמנהג מקומינו.  רבי יוסי בי רבי חלפתא הוה משבח בי ר"מ קומי ציפוראיי אדם גדול אדם קדוש.  אדם צנוע.  חד זמן אבילייא בשובתא ושאל בון.  אמרין ליה ר' אהגו דאת מתני שבחיה אמר לון מה עבד.  אמרו ליה חמא אבילייא בשובתא ושאל בון.  אמר לון בעיי אתון מידע מהו חייליה בא להודיענו שאין אבל בשבת דכתיב (משלי י) ברכת ה' היא תעשיר זו ברכת שבת.  ולא יוסיף עצב עמה זו אבילות כמה דאת אמר (שמואל ב יט) נעצב המלך על בנו.  שמואל אמר פח"ז חובה נת"ר רשות.  פריעת ראש חזירת קרע זקיפת המיטה חובה.  נעילת סנדל תשמיש המיטה רחיצה רשות.  חד תלמיד מן דשמואל שימש מטתו שמע שמואל ואיקפד עלוי ומית אמר להלכה איתאמרת דילמא למעשה.  רב אמר ח"ז חובה פ"ן רשות.  חזירת קרע זקיפת המטה חובה פריעת ראש נעילת סנדל רשות.

לדף הבאלדף הקודם     :עבור ל


   לדף ראשי מאגר ספרות הקודש  

תנ"ך | משנה | תוספתא | תלמוד ירושלמי | תלמוד בבלי | מדרש תנחומא | משנה תורה לרמב"ם
 

לדף ראשי מקראנט | מאגר מידע | הפעלות ממוחשבות | קהילת מורים | אחיתופל | עזרה
 
 

כל הזכויות בטקסטים הספרותיים כפי שהם מופיעים באתר "ספרות הקודש" הן של מכון ממרא.
החומר מופיע באתר סנונית על סמך רישיון מאת מכון ממרא ובאדיבותו הרבה.
החיפוש באתר זה הוא בשיתוף מורפיקס

כל הזכויות שמורות © 2003-2009 (ראה תנאי שימוש)
 
border
סנונית גשר מט"ח אבי חי מפמ"ר תנ"ך