| |
תלמוד ירושלמי  סדר מועד יומא
מסכת יומא פרק ח
דף לט, ב פרק ח הלכה א גמרא אן מן הדה א"ל מן דריב"ל הוא א"ל ריב"ל איסתניס הוה: ובתשמיש המטה. אתי חמי ברחיצה הוא אסור בתשמיש המטה לא כל שכן תפתר במקום שאין טובלין או קודם שהתקין עזרא טבילה לבעלי קריין רבי יעקב בר אחא ר' ייסה בשם ריב"ל אין קרי אלא מתשמיש המטה רב הונא אמר אפילו ראה עצמו ניאות תוך חלום הוו בעיין מימר ובלבד מאשה ר' יונה ור' יוסא תרוויהון אמרין אפי' מדבר אחר והא תנינן יה"כ אסור באכילה ובשתייה וברחיצה ובסיכה ובנעילת הסנדל ובתשמיש המטה ותני עלה בעלי קריין טובלין כדרכן בצנעה ביה"כ לית הדא פליגא אדריב"ל דריב"ל אמר אין קרי אלא מתשמיש המטה פתר לה בששימש מטתו מבעוד יום ושכח ולא טבל והא תני מעשה בר' יוסי בר חלפתא שראו אותו טובל בצנעה ביה"כ אית לך למימר באותו הגוף הקדוש בשוכח. המלך על שם (ישעיהו לג) מלך ביפיו תחזינה עיניך. הכלה מפני איבה. והחיה תנעול את הסנדל דברי ר"א הוינן סברין מימר על סופה אשכח תני על כולהון:
דף לט, ב פרק ח הלכה ב משנה האוכל ביה"כ ככותבת הגסה כמוה וכגרעינתה והשותה מלא לוגמיו חייב כל האוכלין מצטרפין לככתובת וכל המשקין מצטרפין לכמלוא לוגמיו אכל ושתה אין מצטרפין:
דף לט, ב פרק ח הלכה ב גמרא א"ר יוסה זאת אומרת שצריך למעך את חללו דל כן ניתני כמוה וכגלעינתה ומחללה תני ר"ש בן אלעזר בכותבת נמרית תני מלא לוגמיו מה ופליג מלוא לוגמיו שהוא ניתן ללוגמא אחת תני משם ב"ש מלוא לוגמיו ברביעית ר' חייה בר אדא בעי קומי ר' מנא ולמה לא תנינתה מקולי ב"ש ומחומרי ב"ה א"ל מפנילוגמו של בן אבטיח שהיה מחזיק יותר מרביעית:
דף לט, ב פרק ח הלכה ג משנה אכל ושתה בהעלם אחד אינו חייב אלא חטאת אחת אכל ושתה ועשה מלאכה חייב ב' חטאות אכל אוכלין שאינן ראויין לאכילה שתה משקין שאינן ראויין לשתיה שתה ציר או מורייס פטור. תינוקות אין מענין אותן ביה"כ אבל מחנכין אותן קודם שנה וקודם שתים בשביל שיהו רגילין למצוה:
דף לט, ב פרק ח הלכה ג גמרא למה שתייה בכלל אכילה אין אכילה
|
