|
תלמוד ירושלמי סדר מועד עירובין
מסכת עירובין פרק ב
דף טז, ב פרק ב הלכה ד גמרא מיליהון דרבנן פליגין ר' אחא אמר רב הושעיה שאל לאבא כמה תהא פירצת המבוי על דעתיה דר' יודה והוא א"ל משלש עשרה וכא אמר הכין דרבנן דקיסרין אמרין תמן עומד רבה על הפרוץ ברם הכא פרוץ רבה על העומד. מה בין בור הרבים ומה בין בור היחיד בור הרבים יש לו קול בור היחיד אין לו קול מעתה אפי' לבארו אלא בור הרבים מימיו מצויין לכלות בור היחיד אין מימיו מצויין לכלות רבי יעקב בר אחא עמרם רב יהודה בשם שמואל הלכה כרבי יודה בן בבא א"ר יודה אבוי דר' מתניה מתניתא אמרה כן עושין פסין לביריי' ולא לבורות והא תנן אבל לבור היחיד עושין לו מחיצה גבוהה י' טפחים דברי ר"ע אלא כאן אנן קיימין לבור הרבים. ודכוותה עושין פסין לביריות לבאר הרבים:
דף טז, ב פרק ב הלכה ה משנה ועוד א"ר יהודה בן בבא הגינה והקרפף שהוא שבעים אמה ושיריים על שבעים אמה ושיריים מוקפת גדר גבוה י' טפחים מטלטלין בתוכה ובלבד שיהא בה שומירה או בית דירה או שתהא סמוכה לעיר:
דף טז, ב פרק ב הלכה ה גמרא רבי שמואל בר נחמן בשם רבי יונתן מחצר המשכן למדו (שמות כז) אורך החצר מאה באמה ורוחב חמשים בחמשים וחמשין זימנין מן מאה הא חמש אלפין שיבעין מן שיבעין הא חמשא אלפין פרא מאה ותנינן שבעים ושיריים ותני שמואל אמה ושני
|