תלמוד ירושלמי -> סדר זרעים -> ביכורים

פרק א ב ג
לדף הבאלדף הקודם     :עבור ל

מסכת ביכורים פרק ג

דף יא, א פרק ג הלכה א גמרא  מששים.  תני רבי ישמעאל הבכורים אחד מששים פאה אחד מששים ראשית הגז אחד מששים תרומה טמאה אחד מששים תרומה שאין הכהנים מקפידים עליה אחד מששים.  מה אית לך כגון תרומת הכלוסין והחרובין והשעורין שבאדום:

דף יא, א פרק ג הלכה ב משנה  כיצד מעלין את הבכורים.  כל העיירות שבמעמד מתכנסות לעירו של מעמד ולנים ברחובה של עיר ולא היו נכנסים לבתים ולמשכים היה הממונה אומר קומו ונעלה ציון אל בית ה' אלהינו:

דף יא, א פרק ג הלכה ב גמרא  כגון יהויריב ומכיריו.  וילינו בבית הכנסת.  תנא רבי חלפתא בן שאול מפני אוהל טומאה.  בדרך היו אומרים (תהילים קכב) שמחתי באומרים לי בית ה' נלך.  בירושלים היו אומרים עומדות היו רגלינו בשעריך ירושלים.  בהר הבית היו אומרים (תהילים קנ) הללויה הללו אל בקדשו כו'.  בעזרה היו אומרים כל הנשמה תהלל יה הללויה:

דף יא, א פרק ג הלכה ג משנה  הקרובים מביאין בכורים תאנים וענים והרחוקים מביאין גרוגרות וצימוקים.  והשור הולך לפניהן וקרניו מצופות זהב ועטרה של זית בראשו והחליל מכה לפניהן עד שהן מגיעין קרוב לירושלים.  הגיעו קרוב לירושלים שלחו לפניהן ועיטרו את בכוריהן.  הפחות והסגנים והגזברים יוצאים לקראתן לפי כבוד הנכנסים היו יוצאים.  כל בעלי אומניות שבירושלים היו עומדים בפניהם ושואלין בשלומן ואומרים אחינו אנשי מקום פלוני באתם לשלום:

דף יא, א פרק ג הלכה ג גמרא  עד היכן עד כדי שהוא יכול לתרום מן המובחר.  בקש להביא דבילה נאמר אם היתה קעילית מביא אם היתה בוצרית אינו מביא:  פשיטא שהוא מקריב שלמים רבי אימי אמר מקריב שלמים רב אמר מקיצין בהן את המזבח.  רבי זעירא בעי יחיד שנתעצל ולא בא מביא גדי וקרניו מצופות כסף ועטרה של זית בראשו שהוא ממין שבעה.  תני מי שהיו לו בכורים גרוגרות היה מעטרן תאנים וצמוקים היה מעטרן ענבים.  וכי יש קטן וגדול בירושלים אלא כיני מתני' באוכלוסין לפי רוב הנכנסים היו יוצאין.  ולא כן תני תקום והדרת מה קימה שאין בה חסרון כיס אף הידור שאין בה חסרון כיס.  שנייא היא הכא שהיא אחת לקיצים.  רבי יוסי בי רבי בון בשם ר' חונא בר חייא בא וראה כמה גדול כוחן של עושי מצוה שמפני זקן אין עומדין ובפני עושי מצות עומדין.  אמר רבי יוסי בי רבי בון אילין דקיימין מן קומי מיתא לא מן קומי מיתא אינון קיימין לון אלא מן קומי אילין דגמלים ליה חסד.  עד כמה אדם צריך לעמוד מפני זקן.  שמעון בר בא בשם רבי יוחנן פעמים ביום.  רבי לעזר אומר פעם אחת ביום.  לא כן תני רבי שמעון בן אלעזר אומר מנין לזקן שלא יטריח ת"ל (ויקרא יט) זקן ויראת מאלהיך אני ה'.  על דעתיה דרבי יוחנן ניחא

לדף הבאלדף הקודם     :עבור ל


   לדף ראשי מאגר ספרות הקודש  

תנ"ך | משנה | תוספתא | תלמוד ירושלמי | תלמוד בבלי | מדרש תנחומא | משנה תורה לרמב"ם
 

לדף ראשי מקראנט | מאגר מידע | הפעלות ממוחשבות | קהילת מורים | אחיתופל | עזרה
 
 

כל הזכויות בטקסטים הספרותיים כפי שהם מופיעים באתר "ספרות הקודש" הן של מכון ממרא.
החומר מופיע באתר סנונית על סמך רישיון מאת מכון ממרא ובאדיבותו הרבה.
החיפוש באתר זה הוא בשיתוף מורפיקס

כל הזכויות שמורות © 2003-2009 (ראה תנאי שימוש)
 
border
סנונית גשר מט"ח אבי חי מפמ"ר תנ"ך