| |
תלמוד ירושלמי  סדר זרעים מעשר שני
מסכת מעשר שני פרק ה
דף לב, א פרק ה הלכה ד גמרא שהיה רבן גמליאל צריך לזכות. א"ר יהושע בפירות מחוברין לקרקע אילו קופתו של רבן גמליאל נתונה לתוך ביתו של רבי יהושע ואומר יזכה למעשר שבה כלום עשה עד שיסיים: רבי רדיפה אמר איתפלגון רבי ירמיה ורבי יוסי חד אמר הראוי ליטול זכה וחרנא אמר הראוי ליתן זכה. מ"ד הראוי ליטול זכה כל שכן ראוי ליתן. ומאן דאמר הראוי ליתן הא ליטול לא. הא מתני' פליגא על מ"ד הראוי ליטול זכה. דתמן תנינן האומר תן גט זה לאשתי שכן ראוי הוא לקבל גט בתו ושחר שיחרור זה לעבדי שכן הוא ראוי לקבל שטר שיחרורו. ותנינן התקבל גט זה לאשתי או הולך גט זה לאשתי אם רצה להחזיר יחזיר והעבד ראוי להוליך את הגט. פתר לה לצדדין היא [מתניתא] מתניתא פליגא על מאן דאמר הראוי ליתן זכה דתנינן תמן עישור אחר שאני עתיד למוד נתון לעקיבה בן יוסף כדי שיזכה בו לעניים ומושכר לו מקומו ורבי עקיבה ראוי הוא ליטול. פתר לה עד שלא העשיר. ואפילו תימר משהעשיר תפתר שהיה פרנס ויד הפרנס כיד העני. מילתיה דרבי יהושע בן לוי אמר בבעל הבית עשיר נחלקו אבל בבעל הבית עני מאחר שהוא ראוי ליטול זכה:
דף לב, א פרק ה הלכה ה משנה במנחה ביום טוב היו מתודין. כיצד היה הוידוי (דברים כו) בערתי הקודש מן הבית זה מעשר שני ונטע רבעי. ונתתי ללוי זה מעשר לוי. וגם נתתיו זה תרומה ותרומת מעשר. לגר ליתום ולאלמנה זה מעשר עני. הלקט והשכחה והפיאה אף על פי שאין מעכבים את הוידוי. מן הביתז ו חלה. ככל מצותך אשר צויתני הא אם הקדים מעשר שני לראשון אינו יכול להתודות. לא עברתי ממצותיך לא הפרשתי ממין על שאינו מינו לא מן התלוש על המחובר ולא מן המחובר על התלוש לא מן החדש על הישן ולא מן הישן על החדש. ולא שכחתי מלברכך ומלהזכיר שמך עליו. לא אכלתי באוני ממנו הא אם אכלו באנינות אינו
|
