| |
תלמוד ירושלמי  סדר זרעים כלאיים
מסכת כלאיים פרק ד
דף יח, ב פרק ד הלכה א משנה קרחת הכרם בית שמאי אומרים עשרי' וארבע אמות. ובית הלל אומרים שש עשרה אמה. מחול הכרם בית שמאי אומרי' שש עשרה אמה ובית הלל אומרי' שתים עשרה אמה. ואי זו היא קרחת הכרם כרם שחרב מאמצעו אם אין שם שש עשרה אמה לא יביא זרע לשם. היו שם שש עשר' אמה נותנין לה עבודתה וזורע את המותר. ואי זהו מחול הכרם בין כרם לגדר. אם אין שם שתים עשרה אמה לא יביא זרע לשם. היו שם שתים עשרה אמה נותנין לה עבודת' וזורע את המותר. רבי יהודה אומ' אין זה אלא גדר הכרם ואי זהו מחול הכרם בין שני כרמים. ואי זהו גדר שהוא גבוה עשרה טפחים. וחריץ שהוא עמוק עשרה ורחב ארבעה:
דף יח, ב פרק ד הלכה א גמרא אמר רבי יוחנן קרחת הכרם הוא כרם שחרב. קרחת הכרם מקריחי' אותו מאמצעו. כרם שחרב מקריחין אותו מכל צדדיו. אמ' רבי יוסי והוא שבא ממעט כרם גדול. אבל אם בא ממטע כרם קטון אין זה קרחת
|
