| |
תלמוד ירושלמי  סדר זרעים כלאיים
מסכת כלאיים פרק ב
דף יב, א פרק ב הלכה ח גמרא יחידית. והרי הקבר אסור בהנייה. קבר אין איסורו ניכר. תבואה בתבואה <ובית> [בית] רובע ובלבד שלא תהא חבושה מארבע רוחותיה. רבי זעירא בעא קומי רבי יסא כי נן אמרין הדא בקעת סימוניא אין זורעין לתוכ' אלא מין אחד בלבד. מתיב <לרבי> [רבי] אליעזר לרבנין כמה דאית לכון קל בשורה וחומר במרובע כן אשכחן דאית לרבנין קל בשורה וחומר במרובע. כהדא דתני הרוצה לעשות שורה של ירק לתוך שדה תבואה הרי זה עושה אורך שורה אורך עשר אמות ומחצה על רוחב ששה. אמר רבי יוחנן אינו זורע לתוכה אלא מין אחד בלבד. אמר רבי זעירא מודה רבי יוחנן כשהיו שבעה שהוא זורע טפח מיכן וטפח מיכן אותן חמשה נידונין לכאן ולכאן. מן מה <דרבי> [דמר רבי] זעירא מתיב על דרבי יוחנן תמן נטע חצי שורה ועמד לו וביקש להתחיל בשורה אחרת. רב חסדא אמר אסור. אומר לו עקור את השורה או מלא את השורה. רבי יודן אמר איתפלגון רבי חייא בר בא ורבי שמואל בר רב יצחק. חד אמר אפילו שלשה לתוך ששה. וחרנה אמר אפילו אחד מיכן ואחד מיכן ואחד באמצע. ולא ידעין מאן אמר דא ומאן אמר דא. מן מה דאמר רבי יוסי רבי חייא בשם רבי יוחנן ובלבד שלא יהא שם חרבה הוי רבי שמואל בר רב יצחק הוא דאמר אפילו אחד מיכן ואחד מיכן ואחד באמצע. אם היו צדדין רבה על החרבה מותר: תני חמשה דברים נאמרו בדלעת יוונית אין מסבכין אותה על גבי זרעים. <ומביאין> [ומביאה] את הטומאה וחוצצת את הטומאה
|
