תלמוד ירושלמי -> סדר זרעים -> ברכות

פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט
לדף הבאלדף הקודם     :עבור ל

מסכת ברכות פרק ט

דף סד, א פרק ט הלכה א גמרא  אכל פרוסה.  ואני עומד בשחרית ומוצא כל אלו לפני.  ראה כמה יגיעות יגע אדם הראשון עד שמצא חלוק ללבוש.  גזז וליבן וניפס וצבע וטווה וארג כבס ותפר ואח"כ מצא חלוק ללבוש ואני עומד בשחרית ומוצא כל אלו מתוקן לפני.  כמה בעלי אומניות משכימים ומעריבים ואני עומד בשחרית ומוצא כל אלו לפני.  וכן היה בן זומא אומר אורח רע מהו אומר וכי מה אכלתי משל בעל הבית וכי מה שתיתי משל בעל הבית חתיכה אחת אכלתי לו כוס יין שתיתי לו וכל טורח שטרח לא טרח אלא בשביל אשתו ובניו.  אבל אורח טוב אומר ברוך בעל הבית זכור בעל הבית לטובה כמה יין הביא לפני כמה חתיכות הביא לפני כמה טורח טרח לפני כל מה שטרח לא טרח אלא בשבילי.  וכן הוא אומר (איוב לו) זכור כי תשגיא פעלו אשר שוררו אנשים:

דף סד, א פרק ט הלכה ב משנה  על הזיקים ועל הזועות ועל הברקים ועל הרעמים ועל הרוחות הוא אומר ברוך שכחו מלא עולם.  על ההרים ועל הגבעות ועל הימים ועל הנהרות ועל המדברות הוא אומר ברוך עושה בראשית.  רבי יהודה אומר הרואה את הים הגדול אומר ברוך שעשה את הים הגדול בזמן שהוא רואה לפרקים על הגשמים ועל בשורות טובות הוא אומר ברוך הטוב והמטיב ועל שמועות הרעות הוא אומר ברוך דיין אמת:

דף סד, א פרק ט הלכה ב גמרא  תני בר קפרא מתריעין על הזועות.  שמואל אמר אין עבר ההן זיקא בכסיל מחריב העולם.  מתיבון לשמואל ואנן חמין ליה עבר אמר להון לית איפשר או לעיל מינה או לרע מינה.  שמואל אמר חכים אנא בשקקי שמיא כשקקי נהרדעי קרתי.  בר מן ההן זיקא לית אנא ידע מה הוא.  וכי שמואל עלה לשמים אלא על שם (איוב לח) מי יספר שחקים בחכמה.  אליהו ז"ל שאל לר' נהוריי מפני מה באין זועות לעולם אמר ליה בעון תרומה ומעשרות.  כתוב אחד אומר (דברים יא) תמיד עיני ה' אלהיך בה וכתוב אחד (תהילים קד) המביט לארץ ותרעד יגע בהרים ויעשנו.  הא כיצד יתקיימו שני כתובין הללו בשעה שישראל עושין רצונו של מקום ומוציאין מעשרותיהן כתיקונן תמיד עיני ה' אלהיך בה מראשית השנה ועד אחרית השנה ואינה ניזוקת כלום.  בשעה שאין ישראל עושין רצונו של מקום ואינן מוציאין מעשרותיהן כתיקונן המביט לארץ ותרעד.  אמר ליה בני חייך כך היא סברא דמילתא.  אבל כך עיקרו של דבר אלא בשעה שהקב"ה מביט בבתי תיטריות ובבתי קרקסיות יושבות בטח ושאנן ושלוה ובית מקדשו חרב הוא אפילון לעולמו להחריבו.  הה"ד (ירמיהו כה) שאוג ישאג על נוהו.  בשביל נויהו.  אמר ר' אחא בעון משכב זכר.  אמר הקב"ה אתה זיעזעתה איברך על דבר שאינו שלך.  חייך שאני מזעזע עולמי על אותו האיש.  ורבנן אמרו מפני המחלוקת.  (זכריה יד) ונסתם גיא הרי כי יגיע גיא הרים אל אצל.  אמר רבי שמואל אין רעש אלא הפסק מלכות.  כמה דאת אמר (ישעיהו יג) ותרעש הארץ ותחל.  מפני מה (ישעיהו יג) כי קמה על בבל מחשבות ה'.  אליהו ז"ל שאל לר' נהוריי מפני מה ברא הקב"ה שקצים ורמשים בעולמו.  אמר לו לצורך נבראו בשעה שהבריות חוטאין הוא מביט בהן ואמר מה אלו שאין בהן צורך הרי אני מקיימן אלו שיש בהן צורך לכ"ש אמר ליה עוד הן יש בהן צורך זבוב לצירעה פשפש לעלוקתה נחש לחפפית שבלון לחזיות סממית לעקרב:  פיסקא על הברקים וכו' רבי ירמיה ורבי זעירא בשם רב חסדאי דיו פעם אחת בכל היום.  אמר רבי יוסי מה אנן קיימין אם בטורדין דיו

לדף הבאלדף הקודם     :עבור ל


   לדף ראשי מאגר ספרות הקודש  

תנ"ך | משנה | תוספתא | תלמוד ירושלמי | תלמוד בבלי | מדרש תנחומא | משנה תורה לרמב"ם
 

לדף ראשי מקראנט | מאגר מידע | הפעלות ממוחשבות | קהילת מורים | אחיתופל | עזרה
 
 

כל הזכויות בטקסטים הספרותיים כפי שהם מופיעים באתר "ספרות הקודש" הן של מכון ממרא.
החומר מופיע באתר סנונית על סמך רישיון מאת מכון ממרא ובאדיבותו הרבה.
החיפוש באתר זה הוא בשיתוף מורפיקס

כל הזכויות שמורות © 2003-2009 (ראה תנאי שימוש)
 
border
סנונית גשר מט"ח אבי חי מפמ"ר תנ"ך